סיפור גן המבוכה | לנוע בספירלה ולא במעגלים | סרנדיפיטי
~~~~~
ממש לקראת החג זכיתי לשמוע את המשל המפורסם של הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) מחברה יקרה לעבודה רחל גרוזמן. מסתבר שהרמח"ל, שחי לפני כ-250 שנה, ידע בגיל צעיר בעל-פה את התלמוד הבבלי, כתבי האר"י והזוהר- היקף ידע מטורף של ספרי קודש. הוא היה משורר, איש מוסר ומחשבה, מחזאי וחוקר יהודי-איטלקי. הספר המפורסם ביותר שכתב הוא ספר 'מסילת ישרים' – ספר הדרכה לנבכי הנפש ולהתקרבות לאל.
משל גן המבוכה מעניין מאד בהקשר של סרנדיפיטי. את ההשראה למשל קיבל כנראה מווילה פזיני הנמצאת באיטליה ובשטחה בנוי מבוך יפיפה מצמחייה ובמרכזו מגדל. כל מבקר שנכנס למבוך מקבל דגל על מוט גבוה כדי שיוכל להניפו ברגע של ייאוש ויקבל הוראות ממי שכבר במגדל איך לצאת מהמבוך.
משל גן המבוכה הוא משל למבוך הבחירה בחיים. הנה הציטוט מאתר קהילת הרמח"ל:
הָא, לְמַה זֶּה דוֹמֶה? לְגַן הַמְּבוּכָה, הוּא הַגָּן הַנָּטוּעַ לִצְחוֹק הַיָּדוּעַ אֵצֶל הַשָֹּרִים, שֶׁהַנְּטִיעוֹת עֲשׂוּיוֹת כְּתָלִים כְּתָלִים, וּבֵינֵיהֶם שְׁבִילִים רַבִּים נְבוּכִים וּמְעוֹרָבִים – כֻּלָּם דּוֹמִים זֶה לָזֶה, וְהַתַּכְלִית בָּם הוּא לְהַגִּיעַ אֶל אַכְסַדְרָה אֶחָד שֶׁבְּאֶמְצָעָם. וְאָמְנָם הַשְּׁבִילִים הָאֵלֶּה, מֵהֶם יְשָׁרִים וּמַגִּיעִים בֶּאֱמֶת אֶל הָאַכְסַדְרָה, וּמֵהֶם מַשְׁגִּים אֶת הָאָדָם וּמַרְחִיקִים אוֹתוֹ מִמֶּנָּה.
וְאָמְנָם הַהוֹלֵךְ בֵּין הַשְּׁבִילִים, הוּא לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וְלָדַעַת כְּלָל אִם הוּא בַּשְּׁבִיל הָאֲמִיתִּי אוֹ בַּכּוֹזֵב, כִּי כֻלָּם שָׁוִים וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם לְעֵין הָרוֹאֶה אוֹתָם, אִם לֹא שֶׁיֵּדַע הַדֶּרֶךְ בִּבְקִיאוּת וּטְבִיעוּת עַיִן, שֶׁכְּבָר נִכְנָס בָּם וְהִגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא הָאַכְסַדְרָה.וְהִנֵּה הָעוֹמֵד כְּבָר עַל הָאַכְסַדְרָה הוּא רוֹאֶה כָּל הַדְּרָכִים לְפָנָיו וּמַבְחִין בֵּין הָאֲמִיתִּיִּם וְהַכּוֹזְבִים, וְהוּא יָכוֹל לְהַזְהִיר אֶת הַהוֹלְכִים בָּם, לוֹמַר "זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ". וְהִנֵּה מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַאֲמִין לוֹ – יַגִּיעַ לַמָּקוֹם הַמְּיוּעָד. וּמִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהַאֲמִין וְיִרְצֶה לָלֶכֶת אַחַר עֵינָיו – וַדַּאי שֶׁיִּשָּׁאֵר אוֹבֵד וְלֹא יַגִּיעַ אֵלָיו.
כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה. מִי שֶׁעֲדַיִין לֹא מָשַׁל בְּיִצְרוֹ, הוּא בְּתוֹךְ הַשְּׁבִילִים – לֹא יוּכַל לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם, אַךְ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם, שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ אֶל הָאַכְסַדְרָה שֶׁכְבָר יָצְאוּ מִן הַשְּׁבִילִים וְרוֹאִים כָּל הַדְּרָכִים לְעֵינֵיהֶם בְּבֵירוּר, הֵם יְכוֹלִים לְיָעֵץ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמוֹעַ, וַאֲלֵיהֶם צְרִיכִים אָנוּ לְהַאֲמִין. וְאָמְנָם מַה הִיא הָעֵצָה שֶׁהֵם נוֹתְנִים לָנוּ? "בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן" – "בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם". כִּי כְבָר הֵם נִיסּוּ וְרָאוּ וְיָדְעוּ – שֶׁזֶּה לְבַדּוֹ הוּא הַדֶּרֶךְ הָאֲמִיתִּי לְהַגִּיעַ הָאָדָם אֶל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ – וְלֹא זוּלַת זֶה!
~~~~
מדובר בגן חסר תכלית ומבלבל במכוון, כמו שבילי החיים שלא תמיד קל להתמצא בהם. מדי פעם אנחנו מגיעים למגדל, מתבוננים על הדרך שעשינו ומבינים את המסלול שלא היה ברור כשפסענו בו. הרעיון הוא לא ללמוד מה השביל הנכון, אלא עשיית חשבון נפש בדיעבד. תנו לעצמכם ללכת לאיבוד ולהנות מהדרך ומהגילויים הפנימיים שלכם בתוכה.
רחל חברתי לעבודה המליצה לנו בימים אלה להתבונן על העבר ולחשוב על העתיד.
מעגל השנה חוזר על עצמו כל שנה מחדש ואפשר לעבור בו בתנועה מעגלית ואפשר גם בתנועה ספירלית ובעצם להתקדם ולעלות מעלה ולא לעמוד במקום.
** אז אני גיליתי במקרה את 'גן המבוכה' והבנתי שמבוכה היא חלק משמעותי בסרנדיפיטי. היכולת לא לדעת את הדרך יכולה להיות מביכה וקסומה גם יחד.
Comentários