עמוס עוז| סקרנות | סרנדיפיטי
~~~~~
היום גיליתי במקרה ציטוט מיוחד במינו שאמר הסופר עמוס עוז לחוקר התודעה נעם מנלה. בסיום הרצאה של מנלה במרכז הבינתחומי (לשעבר) עלה לבמה עמוס עוז. טרם התחלפו הדוברים עצר עמוס עוז ליד נעם ואמר לו: "הרננת את ליבי" ואז- פתח את דבריו מול הקהל בווידוי אישי. הוא הרגיש בור ועם הארץ אל מול המידע המרתק אליו נחשף ומכאן המשיך ואמר: "סקרנות היא תכונה מוסרית שהופכת אותך לאדם יותר טוב". כמה זה נכון, וואוו. אדם סקרן יש בו ענווה ורצון לשאול. הוא מבין שאין לו את כל התשובות והוא מוכן להרגיש בורות ומשם לצמוח.
סקרנות בריאה היא הבסיס של הסרנדיפיטי, היא המנוע לחקר, ללמידה ולגילוי מקרי של דברים טובים. ע"פ מחקרים מסתבר שסקרנות בקרב ילדים מנבאת רווחה נפשית חיובית. ילדים נולדים כמדענים אשר חוקרים את סביבתם האנושית והפיזית בעיניים פקוחות, אוזניים קשובות וחוש מישוש בריא. ואז- מתחילים החיווטים מעולם המבוגרים, אלו המוליכים את הילדים בנתיבים "הראויים" לדעתנו לטיפוח. נעדיף להקריא לילדינו סיפור, בשעה שהוא מעדיף לחקור כוס פלסטיק או קוביית משחק. ידע נראה לנו חשוב ואנחנו פועלים נמרצות להעבירו לדור הבא.
בעולם החי, אין מבוגר אחראי, ולכן הסקרנות עובדת בעיקר בעולם החושים ופחות בקוגניציה. בעלי החיים חוקרים מטבעם את הסביבה ולא בהכרח מקבלים תגמול מיידי. "הסקרנות הרגה את החתול" הוא פתגם אנגלי המזהיר מפני סקרנות יתרה העלולה להביא נזק. אבל מסתבר שהביטוי המקורי עוסק בדאגה בכלל 😊.
הסקרנות מובילה אותנו למחוזות חדשים. היא נקודת הפתיחה במסע לידע אשר חדש לנו.
יש סקרנות אקראית לחלוטין – כניסה לאתר אינטרנט לא מוכר, חפירה רוחבית וגלישה אינטואיטיבית. ויש נושא או טריגר, נקודת פתיחה של עניין ששם פשוט צריך להתחיל לעשות דאבל-קליק ולהיכנס לעומק. חווית הסקרנות זה כמו אנרגיה מעגלית שמזינה את עצמה כל הזמן. כל גילוי מייצר עוד רובד של שאלות וחקרנות.
קישור למאמר מעניין:
Comments