שלושה סוגי סרנדיפיטי

סרנדיפיטי | שלושה סוגים 

ד"ר כריסטיאן בוש, חוקר הסרנדיפיטי העכשווי, מגלה לנו בספרו שניתן למצוא שלושה סוגים עיקריים של סרנדיפיטי והוא מכנה אותם בשמות:

1. סרנדיפיטי ארכימדי – כשיש אתגר מסוים והוא נפתר בצורה בלתי צפויה. יש יעד אבל הדרך אליו מפתיעה. פה צריך להיות מאד פתוחים לשינוי גישה תוך כדי תנועה. אם מחפשים עבודה חדשה למשל, אבל משקיעים עדיין את המקסימום בעבודה הנוכחית, ייתכן שאחד הלקוחות האקראיים שלכם יהיה זה שבמפתיע יפתח לכם דלת מבלי שביקשתם וההזדמנות החדשה לאו דווקא תגיע מערוצי החיפוש הרגילים.  

2. סרנדיפיטי פוסט-איט – ניסיון לפתור בעיה אחת ועל הדרך מוצאים פתרון למשהו אחר או המצאה חדשה. בסוף שנות ה-70 ד"ר ספנסר סילבר, חוקר בחברת 3M, ניסה לגלות דבק חזק ומה שהוא קיבל זה ההיפך – חומר שלא נדבק טוב בכלל – דבר שהוביל למוצר חדש לגמרי – פתקי הפוסט-איט המפורסמים. עם פתיחות לפתרונות לא צפויים אנו יכולים למצוא את עצמנו במחוזות חדשים שלא יכולנו בכלל לצפות. 

3. סרנדיפיטי מכת ברק – מקריות מלאה, משהו טוב ולא צפוי שלא קשור לכלום ופתאום קורה. תשומת לב וסקרנות לדברים סביבנו יכולה לגלות לנו חפץ שיכול להיות שימושי מבלי שידענו בכלל שאנו זקוקים לו, אדם שפגשנו במקרה וקשור לתחום שבו אנו עוסקים וכו'. 

לא הכל נופל בקטגוריות מדויקות, אומר בוש. לנסות להכניס הכל לקטגוריות יכול להרוג סרנדיפיטי, אבל בכל זאת נחמד לראות את ההבדלים.