מקום יפה שנולד בטעות | אגם ירוחם | סרנדיפיטי
נתחיל בזה שאני כותבת שורות אלו מירוחם הדרומית. ואז – כאילו ברוח קסם הסרנדיפיטי נוחתת לי כתבה שפורסמה אתמול בגלריה– הארץ. ואבא שלי קובי מירון, חד חושי סרנדיפיטי, מעביר לי מיד – "מקום יפה שנולד בטעות" – כותרת סרנדיפיטית טהורה.
והנה אני מגלה שהאגם בו ביקרתי היום התגלה כשאנשי חברת "מקורות" ביקשו לבנות סכר שיחסום את אפיק נחל רביבים. הסכר לא קם אבל במקומו נולד אגם ואיתו מערכת שלמה של צמחייה, דגים וציפורים.
אגם ירוחם לא הוקם בזיקה לעיירה ירוחם והממשק בין השניים אינו מובן מאליו. במאמר שכתב חיים צבי אלבוים תושב העיירה (ותודה לשיבי ששלח לי את המאמר). הוא חקר את הקשר שהחל בקִרבה הגיאוגרפית ונוצר סביב נקודות השקה כמו — התעסוקה בבניית הסכר, השימוש במים והאחריות לשטח.
סכר תל ירוחם נבנה באפיק נחל רביבים, סמוך למפגש ערוצי הנחלים רביבים וירוחם. הסכר נבנה במסגרת ניסיונות להקמת אגמים לאגירת מי גשמים ברחבי הארץ.
מעברת תל ירוחם הוקמה בראשית 1951. המעברה והסכר, שתוכננו ושהוקמו באותה התקופה, היו שייכים שניהם למפעלים חלוציים של המדינה הצעירה, אך נראה שזה היה המכנה המשותף היחיד שלהם.
בסתיו 1953, הסתיים השלב הראשון של הקמתו של הסכר והוא עמד מוכן לאגירת מי השיטפונות של החורף הקרב. לאורך השנים הראשונות של האגם היו הרבה חלחולים של מים לקרקע והיתה חוסר סדירות באגירת המים.
וככה, למרות שמילא חלקית האגם את ייעודו להשקיית שטחים באזור הוא גרם לחוסר איזון אקולוגי לצד פארק וצמחיה שהתהוו סביבו.
רק מאמצע שנות השישים, עם התחלת פיתוח סביבת האגם כפארק, החל להתמסד הקשר בין
ירוחם לאגם. ראשיתו בשותפות עם המועצה האזורית רמת הנגב, הסובבת את ירוחם, והמשכו בתוכניות פיתוח עצמאיות — ובתוך כך צורפו שטח הפארק, ולאחר מכן האגם עצמו, לתחום השיפוט של ירוחם.
~~~~
סרנדיפיטי שכזה אינו תלוי סקרנות ופרו-אקטיביות של אדם. יש פה מקרה של משהו טוב שהתגלה כנכס לעיירה הדרומית מבלי שתוכנן להיות כזה.
אז אולי זה סוג חדש של סרנדיפיטי // סרנדיפיטי של צדק קוסמי
Comments