המופנמים

מופנמים? | סרנדיפיטי | כל אחד יכול? | ומה אם אני לא כזה?  - פוסט למתקדמים מאד.

~~~

סרנדיפיטי במובן מסוים זו אנרגיה שמניעה חיים. יצירת הזדמנויות, מציאתן והידיעה איך למנפן- היא סוד הקסם. 

היא טבעית לרבים מאיתנו, מרגישה כמו רכיב יומיומי של הוויה, מיינדסט. אבל זה לא כך אצל כולם. אני זיהיתי לאורך הזמן שתי קבוצות שנשארות קצת בחוץ: אנשי הת'כלס והאנשים היותר מופנמים. 

אקדים ואומר שיש יחסיות בכל דבר וכל אחד מוצא את עצמו לרגעים כזה או כזה – בכולנו יש הכל- אין ויאן. 

עם אנשי הת'כלס אני מתמודדת דרך הראש. בכל זאת מי שאצלו הצד הדומיננטי הוא תכליתיות – מחפש יעילות ותוצאות ברורות. מי שמציב יעדים ותכניות חיים, יהיה לו יותר קשה יותר להיפתח לסרנדיפיטי ככוח מניע, כרעיון חיים. ואז אני מוכיחה להם את כדאיות הסרנדיפיטי בשורה של סיפורי חיים (שלהם עצמם) ובהתנסויות חדשות – כמו פגישת קפה עם חיבור חדש וללא מטרה. הם עשויים לאט לאט להיפתח לרעיון הפעולה מהבטן והלב, ולהניח קצת לראש. (אולי בהמשך נקדיש להם פוסט נפרד).

הגרעין המורכב יותר, הקשה לפיצוח- הוא האנשים המופנמים. 

חברה טובה העירה לי על כך לפני כמה חודשים, ביקשה כלים, שאלה שאלות. הציפה את הנקודה בפניי. (אני לא מסגירה אותה כאן כי למופנמת חשיפה יכולה להיות מציקה ואף כואבת).

חיפשתי בספר של ד"ר כריסטיאן בוש שוב ושוב התייחסות לנושא. הוא מתייחס לתכונות הנדרשות כדי לקדם סרנדיפיטי בחיים- פרו-אקטיביות, הומור, פתיחות, יוזמה, לקיחת סיכונים (דן אריאלי קרא לזה הימורים), ביטחון ועוד.  יש אנשים שמפחדים מכישלון אך יש להם פחד גדול יותר- הפחד אפילו לא לנסות, ולכן הם לא חוששים ליפול. 

אנשים מוחצנים (Extroverted people ( מגיעים למקסימום עוררות ודריכות חושית (level of arousal) ע"י אינטראקציות עם אחרים. לאנשים מופנמים (Introverted people) נדרשים שקט וסוליסטיות כדי להגיע למקסימום שלהם. עבורם פעילות חברתית גוזלת מהם אנרגיה מנטאלית.

'מופנמים בארון', כפי שכינה אותם ד"ר בוש, הם אלו שכלפי הסביבה עשויים להיתפס כמוחצנים. הם סיגלו לעצמם יכולות רטוריות, עמידה מול קהל, הרצאות חכמות שהם יודעים להעביר ופאסון מצוחצח היכן שנדרש. אבל אז הם חוזרים הביתה, מסתתרים בחדר האמבטיה ולוקחים הרבה נשימות. הם גם מתעייפים מהר באירועים ויברחו ברגע שאפשר הביתה או ילכו לאיזה פינה צדדית להטעין עצמם באנרגיה לפני שחוזרים למסיבה... 

הבשורה היא שהרבה מופנמים למדו 'לשרוד' בעולם של מוחצנים ואפילו הרוויחו לא מעט. כמה מהמנהיגים הגדולים שידענו היו מופנמים- גנדי, בודהה, משה רבנו. סרנדיפיטי דורשת לעיתים מיקוד פנימי, מודעות עצמית וזמן! רעיונות טובים יכולים לצוץ במקום שקט, בבהייה, בסרט. למופנמים יש יכולות עם יתרון אדיר דווקא באזורים הללו. שילוב השניים בתוך כל אחד מאיתנו (אין ויאן כבר אמרנו?!) יכול להיות מתכון מנצח.

עד כאן הכל טוב, גם אני הבנתי את ההבדלים. אבל לא הסתפקתי בדברים הנ"ל. צפיתי בטד המצוין של Susan Cain - חוקרת 'מופנמות' אשר מדברת על הכוח של המופנמים והזכירה את כוחה של הסרנדיפיטי בעולם של רעיונות לינק בתגובה). אז ההבנה שלמופנמים קשה יותר. ואפילו הכנסתי שקף במצגת שלי בנושא. ועדיין- זה לא הרגיש לי שאני מציעה כלים יישומיים למופנמים – כיצד להעצים סרנדיפיטי בעולמם.

והנה זה מתפתח.

קיבלתי הודעה ממישהי שלא הכרתי בזו הלשון:

"הי אסנת. אני יכולה בשמחה לפרט לך למה כדאי שניפגש ואפשר פשוט לשים ״קפה״ ביומנים של שתינו ולראות לאן זה יוביל… מיכל זיו".  לא היה לי מושג לאן זה יוביל. נפגשנו השבוע (ראו בתמונה).

מיכל היא פסיכולוגית שנחשפה לעולם הסרנדיפיטי ובער בה מבפנים מה עם כל אותם אנשים, אותם כיניתי 'מופנמים', שאינם יכולים לקחת כל הזדמנות, לראות אותה, למנף אותה. הם במצב אחר מלכתחילה. והנה מה שלמדתי ממיכל במילותיה: "סרנדיפיטי מחייבת מצב מוחי של סקרנות, פתיחות, משחקיות, יצירתיות, ואלו מתאפשרים בתנאים מסוימים שבהם יש חווית ביטחון (safety) או שה- social engagement system פתוחה במצב אופטימלי. וזה כמובן מושפע מחוויות חיים, תפיסות על עצמי והעולם ועוד- אבל הבשורה האופטימית היא שאפשר לשנות ולהשפיע כלומר להרחיב את חווית הביטחון לאורך החיים בתוך יחסים וחוויות מיטיבות וטרנספורמטיביות."

הבנתי בשיחה עם מיכל שכדי להיות במיינדסט של סקרנות וגילוי (היא קראה לזה מערכת אקספלורציה פתוחה), צריך קודם כל חווית ביטחון אשר מתחילה בהתקשרות, ביחסים ראשוניים. לא לכולם הזדמנות חדשה פותחת משהו, יש כאלה שמרגישים מאוימים. ובכלל כדי להסכים 'לא לדעת' צריך להיות בניגוד לכוח המשיכה של המוח שלנו. 

שיחה עם חברתי איריס הוד חידדה לי את הכלי המרכזי שיעבוד לכולם. תשוקה. התשוקה היא כוח מניע שמיוחס בד"כ ליצרים אבל הוא גם הרצון העמוק של הנשמה שלנו. תשוקה בעוצמה גבוהה תסייע כנראה להתגבר על המופנמות ולהעז יותר לצאת ולגלות, להתמסר. 

מיכל המאירי (עוד קפה סרנדיפיטי משובח) גלגלה איתי רעיונות לכלים, לשבילים שונים שיסייעו לאנשים מופנמים להכניס את קסם הסרנדיפיטי לחייהם בדרכים שונות- לאו דווקא במפגש עם אנשים.

אני ממשיכה לחקור ולפתח את הכיוון של הכלים. 

אתם מופנמים? מוחצנים? איזה כלים ודרכים לדעתכם יכולים לסייע למי שמתקשה להיות באי ודאות, לדבר עם זרים, ללכת בלי מטרה. 

תודה לכל מי שקראו עד כאן. 

קסם הסרנדיפיטי המופנם!