מן המקורות | נעשה ונשמע | סרנדיפיטי לכבוד שבת
~~~~~
פעמים רבות אני מקבלת כתגובה לרעיון הסרנדיפיטי ציטוטי מקורות (בינתיים רק יהודים) שמסבירים לי את אותו רעיון.
זה התחיל בתרגום של המילה ל'אתינות' מסיפורו של שאול המלך שחיפש אתונות ומצא מלוכה, דרך 'נעשה ונשמע', 'שלא לשמה בא לשמה' והשבוע סיפר לי שיבי על הציטוט: "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" (מצווה ט"ז ספר החינוך) .
כל גילוי כזה שולח אותי לאדמו"ר מגוגל ואני מנסה להעמיק ולהבין אם זה סרנדיפיטי – כן / לא.
מקור הציטוט הנ"ל מסתבר הוא בספר החינוך. ספר החינוך הוא ספר מצוות שנכתב בברצלונה שבספרד בעברית צחה, כנראה במאות ה- 14-13. לא ידוע בוודאות מי המחבר, ואף לא את שנת חיבורו. הוא נקרא "ספר החינוך" כנראה כרמז לפסוק "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כ"ב ו).
בפרק המדובר נשאלת השאלה מדוע יש צורך במצוות רבות שיזכירו נס מסוים? והתשובה שנאמרה היא משהו על העובדה שמעשיו של האדם משפיעים באופן משמעותי על נפשו ועל מחשבותיו.
ובכן, זה לא בדיוק סרנדיפיטי. נכון שכדאי לצאת ולעשות, אבל אם המטרה היא להשפיע על הנפש והמחשבה- אז יש פה מטרה אל מול אותה העשייה. באותה מידה מעשה שלילי יכול לגרום לאדם להיעשות רשע שכזה.
אז נכון שהטוב גורר אחריו אדם טוב, אבל גם ההיפך. ואין פה גילוי מקרי.
אשמח לתגובות ובעיקר למחשבות על ציטוטי מקורות נוספים שמתכתבים עם הרעיון שלנו כאן בקבוצה- לקדם סרנדיפיטי בעולם.
וברוח זו, שבת שלום
Comments