סיפורו של בניין 20 ב-MIT | השראה לאדריכלות | חדשנות וסרנדיפיטי
בדצמבר 2021 בעת ביקור בבוסטון במסגרת משלחת מנהיגות זכיתי לבקר במעבדת החדשנות של אוניברסיטת MIT. הביקור היה מעיף, מיטב המוחות מקבלים חממה לעבוד בה והתאים במוח עובדים בקצב מהיר והמציאות נבראת שם בין כתלי המעבדה.
אבל מה שאותי תפס זו דווקא שיחה בארגון חברתי בשם new profit עם יזמית חברתית מהמעלה הראשונה שהדגישה בפנינו את הקסם שקורה במסדרונות המשרד – וזרקה משהו על בניין 20 ב-MIT....
אז יצאתי לשוטט ולהעמיק והנה הפעם משתפת אתכם בסיפור אמיתי של חדשנות וסרנדיפיטי.
****בניין 20 כבר לא קיים, במקומו ניצב כיום Stata Center שעוצב ע"י פרנק גארי.
בניין 20 הפך להיות אחד החללים החדשניים והמפורסמים בבוסטון מכיוון שהוא מייצג סוג מסוים מאד של חדשנות. הוא נבנה בחודש מאי 1942 כדי לתת מרחב עבודה למדענים בזמן מלחה"ע השנייה באופן זמני ולכן קירותיו היו דקים והיה חם בקיץ וקפוא בחורף. המקום הפך במהרה לפורץ דרך בחקר הגרעין והמחקר הרדיואקטיבי. הבניין לא עמד בסטנדרטים של כיבוי האש ואחרי המלחמה הוחלט בכל זאת להשאיר את הבניין על תילו בגלל ריבוי הסטודנטים והחוקרים וחוסר המקום בקמפוס. וככה הפך בניין 20 לביתם ומשרדם של חוקרים וסטודנטים מדיסציפלינות שונות שלא מצאו מקומם בשאר חלקי הקמפוס. אותה אסופה של אנשים שאינם קשורים כלל אילצה אותם להתרגל זה לזו, להקשיב דרך הקירות הדקים ולהתמנגל כל הזמן.
מה שקרה בבניין 20 לימד את טובי המרצים לניהול על סיעור מוחות מיטבי ואקראי. על אותה תכונה של אנשים שאינם קשורים זה לזה ואשר לא נועדו לעבוד יחד – לברוא מציאות חדשה. האינקובטור הזה אחראי על הישגים אינטלקטואליים אדירים כמו- צילום במהירות גבוהה, אנטנות של רדארים ואפילו הפיתוח של המיקרוגל קרה שם.
סטיב ג'ובס בעצמו ציטט את מה שקרה בבניין 20 כמצע להקמת בניין אולפני פיקסר עם האטריאום הגדול במרכז שמאלץ את אנשי המיחשוב, האנימטורים ואנשי המטה להיתקל זה בזו כל הזמן.
הסיפור של בניין 20 מלמד אותנו שאפילו שקשה לחבר בין אנשים ממקצועות לא קשורים שווה מאד להתאמץ על זה.
במקום קירות דקים, לשבת במרחב משותף. במקום להתחבר לדומים לנו, לבקש את השונים.
חדשנות טמונה באקראיות – סרנדיפיטי זה החיים.
Kommentare